איזבלה וולובניק

טקסט מאת אילנית קונופני "לֹא לִקְרֹא לַדְּבָרִים בִּשְׁמָם. לַדְּבָרִים יֵשׁ שׁוּלַיִם מְשֻׁנָּנִים, צִמְחִיָּה תַּאַוְתָנִית". אלחנדרה פיסארניק [1] איזבלה וולובניק יוצרת עולם מבוכי הנע בין חללים דומסטיים מדומיינים לבין נופים מקומיים, תוך דיאלוג סְבוך הֵקשרים

נועה תבורי

במרכז התערוכה של נועה תבורי מקבץ של פסלי ראש, עשויים מתערובת חומרי אדמה. הם מייצגים אסופת דמויות שהן כעוברות אורח. כל אחת מהן הגיעה מדרך אחרת או פונה אליה, והן מספרות בדממה על ניסיונן. הראשים חופשיים מכבלים, מונחים לנפשם: שתולים בזמן שאין בו זיכרון, ספק נשרו על הקרקע ספק נבטו ממנה.

חביב קפצון

במיצב הווידאו שלו, חביב קפצון מציב את הדמות ולטשמרץ בתוך עולם שאין בו אחיזה, שאינו מציע קרקע מוצקה תחת רגלינו. הוא עיצב את הגיבור המופלא שלו על פי המונח הגרמני Weltschmerz, שמשמעו "צער העולם", או "כאב־עולם". כתופעה, Weltschmerz מאפיין את הרומנטיקה הגרמנית, אך הוא מתאים לימינו ממש

יאיר גרבוז מארח את אוזיאש הופשטטר

ב-1957 עלה לישראל הצייר אוזיאס הופשטטר, מעולם מסויט ואפל שאי אפשר להותירו מאחור. הוא הגיע למחוזותינו כצייר פיגורטיבי מנוסה, פליט יהודי רווי צער, מנוחם מעט בעזרת הומור חודרני ואירוני. כאשר הגיע הופשטטר כצייר בשל לישראל, הוא פגש כאן אוונגרד, קצת מתאחר, הצועד קדימה באון מבלי להביט

הגלויה היומית

זאב אנגלמאיר מתוך הסדרה: הגלויה היומית הדפסה על PVC, במקור: טושים על נייר נובמבר-דצמבר 2023 זאב אנגלמאיר החל לפרסם את סדרת ציורי הגלויה היומית בעמוד הפייסבוק שלו, על רקע העסקה להשבת החטופים המוחזקים בשבי חמאס מהשבעה באוקטובר 2023. בימים

ספרו לי עוד

מערך התערוכות "ספרו לי עוד" מציג את הפנים השונות והמפתיעות של עולם האיור המקומי, הפורץ מהדף ומקבל ביטוי חומרי ומדיומלי בדו־ממד ובתלת־ממד, בפיסול ובטקסטיל, בצילום ובאנימציה. לקראת התערוכות הופנתה הבקשה (או התביעה) "ספרו לי עוד" ליוצרות וליוצרים מרכזיים, מדורות שונים,

monday.com

ניהול אמנותי: שי ענבר פורמט הכרזה המסורתי לא השתנה מאז שהופיע על גבי לוחות המודעות – מלבני, בגודל אחיד, מודפס על נייר, צבעוני או בשחור־לבן – עד שהגיע העידן הדיגיטלי וטרף את הקלפים. המדיום החדש אתגר את הפורמט הסטטי המסורתי כי הוא מאפשר להוסיף לכרזה ממד חדש: תנועה – או במילים

ספרו לי עוד

שמונה מאיירות ומאיירים שכתבו ואיירו רומן גרפי למבוגרים התבקשו לחזור לספר שהוציאו לאור ולספר לנו עוד: זאב אנגלמאיר (נ‘ 1962, ישראל), נינו ביניאשוילי (נ‘ 1980, גאורגיה), אלון ברייאר (נ‘ 1983, ישראל), נעה כ"ץ (נ‘ 1991, ישראל), קרן כץ (נ‘ 1986, ישראל), גלעד סליקטר (נ‘ 1977, ישראל), עפרה עמית (נ‘

ניב תשבי

קרנבל הוא טקס עממי המבליט יסודות של חופש, פנטזיה ודמיון. הוא מתריס נגד הסדר החברתי בכך שהוא חוגג משאלות אסורות, פריצת גבולות ואיסורים וחדוות יצרים. הקרנבל שיצר ניב תשבי (נ‘ 1986, ישראל) מנכיח רגע קפוא מתוך תהלוכה, ספק חגיגה ספק הפגנה או מצעד צבאי; מערך סדור של פסלי דמויות מובלות

מרב סלומון

מרב סלומון (נ‘ 1967, ארצות־הברית) מספרת סיפורים באמצעות דימויים חזותיים, וכמעט בלי מילים. בתערוכה הבלתי נשכחים היא חוזרת לנושא שזכה לטיפול הקרוב והמקיף ביותר באיוריה לאורך השנים: המוות ומה שנלווה אליו – כאב, צער וטראומה. על הקירות נפרשות עבודות חדשות העוסקות במתח בין שני הכוחות