מערך התערוכות "קו לקו: דיוקן המוזיאון" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מבקש לסרטט את דיוקנו של המוזיאון עצמו באמצעות תצוגות ששפתן כוללת סוגים שונים של העתקים ושכפולים. התערוכות המוצגות בוחנות את המוסד מנקודות מבט שונות, ורכיבים שונים במנגנון התצוגה המוזיאלי משמשים בהן כאובייקטים שעל משמעותם הן מנסות לעמוד. בעשותן זאת, התערוכות עצמן מקיימות מערך יחסים מורכב עם המוזיאון, המשמש הן כאובייקט שאת דמותו מתווה האמן, קו לקו, והן כמצע שעליו מתוות התערוכות את נושא מחקרן. התערוכות מציעות שאלות מאתגרות וטעונות על הדרכים שבהן מתכונן המוסד המוזיאלי, על המנגנון שלו ועל משמעותו.
מערך התערוכות "בעקבותיה" מציג סיפורי מסע מחקריים של אמניות ואוצרות בעקבות נשים, ממשיות או מומצאות, שחיו ופעלו בזמנים ובמקומות שונים. הן האמניות והן הנשים מושאי מחקרן הן נשים יוצרות, פועלות, אוהבות, נואשות, פגועות ופוגעות, מחפשות, לא מרפות, המשתוקקות לבטא את רעיונותיהן יצירתן, לממש את דרכן, גם אם הדבר כרוך לא אחת בקשיים הנובעים מעצם היותן נשים. את כל הפרויקטים מלוות אוצרות, המוסיפות נקודת מבט רחבה, הקושרת בין הסיפורים והעבודות.
במסגרת הסדרה "מבט פנימי", הבוחנת את המבנה האדריכלי והרעיוני של מוזיאון הרצליה, מתארחת במוזיאון למשך שלושה חודשים קבוצת המחקר מונדי_לאב מהפקולטה לארכיטקטורה שבטכניון בחיפה.
עשרים וששה אמנים זכו בשנת 2015 בפרסי משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב, בארבע קטגוריות: פרס מפעל חיים בתחום האמנות הפלסטית, פרס שרת התרבות והספורט לאמנות פלסטית, פרס האמן הצעיר ופרס העיצוב.
התערוכות במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, תחת הכותרת "24/7", מציגות היבטים של ניכור, אירוניה, אבסורד וגעגוע, בעולם טכנולוגי עכשווי. בחיבורו " 24/7: הקפיטליזם המאוחר וסופי השינה", משרטט חוקר התרבות ג'ונתן קריירי עולם עכשווי וירטואלי, גלובלי, אינטנסיבי, חסר שקט וקשב, הדוחק הצידה את הצרכים האנושיים האלמנטריים ובראשם זמן שינה ומנוחה – לטובת דהרתו הבלתי פוסקת של המנגנון הקפיטליסטי היצרני והצרכני.
כך, אף כי הקידמה והפיתוחים הטכנולוגיים היו אמורים לשפר את איכות חיינו, בפוע,ל אנו נדרשים לתפקוד בכל עת וישנים פחות שעות ליום מאי פעם. מחזורי הזמן והאור הטבעיים, מומרים באור מלאכותי נטול גבולות. אנחנו מחוברים און-ליין, לחיי העבודה והחברה, נכונים בכל עת להגיע מיידית לכל נקודה על פני הגלובוס ונתונים יותר ויותר לצורות שונות של שליטה ומעקב. הזמן של תקופתנו, כותב קריירי, "הוא זמן שאינו עובר עוד, מֵעֵבר לזמן-השעון".
"שהות-אמן: שלוש תערוכות": התערוכות מציגות עבודות של 17 אמנים ישראלים ובינלאומיים שנוצרו בעקבות השתתפות בתוכניות שהות-אמן. בעשור האחרון, תכניות מעין אלה היו לתופעה נפוצה בעולם, חלק משגרת חייו של האמן העכשווי. ניתן לראות בהן סמן תרבותי בעידן הגלובליזציה, ומעניין לבחון כיצד משפיעה תופעה זו על האמנות הנוצרת כיום ועל הנושאים שהיא מעלה.
הפרויקט הבין-לאומי "בחזרה לברלין" כולל תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות של אמנים ישראלים ובין-לאומיים שיצירתם מושפעת משהותם בעיר ברלין ומהתמודדותם עם עברהּ הטעון. בשנה הקרובה יצוין יובל ליחסים הרשמיים בין ישראל וגרמניה. נראה כי הקשר המורכב והבלתי נפרד בין העמים ממשיך להעסיק ולבקש לעצמו מרחב של ביטוי, שטרם מוצה. התערוכות מספקות מבט מרתק על דרכי ההתגבשות של תרבות זיכרון עכשווית בקרב אמנים שניתן לשייך ל"דור שלישי".